משחקים לימודיים סביב חגים ומועדים: לחבר את לוח השנה ללמידה

בתי ספר בישראל חיים לפי לוח שנה עשיר. ראש השנה וסוכות, חנוכה, ט״ו בשבט, פורים, פסח, יום העצמאות, שבועות, ועוד מועדים של עדות ודתות שונות. כל אחד מהם מביא איתו אווירה מיוחדת, וגם תלמידים קצת מוסחים. במקום להילחם בהתרגשות שלפני החג, אפשר לרתום אותה. משחקים לימודיים סביב החגים מחברים בין התוכן לבין מה שהתלמידים ממילא חושבים עליו, ומאפשרים ללמוד דרך חוויה.

למה דווקא חגים

לחגים יש כמה תכונות שהופכות אותם לבסיס טוב למשחק. יש להם סיפורים, דמויות וסמלים מוכרים. יש להם מנהגים שאפשר להפוך למשימות. והם מעוררים רגש ושייכות. משחק שבנוי סביב חג מרגיש רלוונטי לתלמידים, כי הוא קשור למה שקורה בבית ובקהילה.

בנוסף, הימים שלפני חג הם לעתים קרובות ימים שבהם קשה ללמד חומר חדש. משחק שמשלב חזרה על החומר עם נושא החג מאפשר לנצל את הזמן הזה היטב.

רעיונות לאורך השנה

ראש השנה וסוכות: משחק ״מטרות לשנה החדשה״, שבו כל תלמיד מגדיר מטרה לימודית ומתכנן את הצעדים אליה. משחק בניית סוכה מתמטית, שבו צריך לחשב מידות ושטחים.

חנוכה: משחק סביבון שבו כל אות מובילה לסוג אחר של שאלה. חידון אור וחושך במדעים, על מקורות אור, צל והשתקפות.

ט״ו בשבט: חיפוש אוצר בחצר שבו מזהים עצים וצמחים. משחק התאמה בין פירות לבין האזורים שבהם הם גדלים.

פורים: משחק תחפושות של מושגים, שבו תלמיד ״מתחפש״ למושג מהחומר והכיתה צריכה לנחש. משחק משלוחי מנות שבו כל משלוח הוא סט שאלות לכיתה אחרת.

פסח: חידון ״מה נשתנה״ שבו מזהים הבדלים בין דברים, למשל בין צורות, בין תקופות או בין תהליכים. משחק מסע במדבר שבו כל תחנה היא אתגר.

יום העצמאות: מסלול ״מקומות בארץ״ שבו כל תחנה היא אזור עם משימה. משחק ציר זמן שבו מסדרים אירועים.

לשמור על רגישות ומגוון

בתי ספר רבים בישראל הם בתים לתלמידים ממגוון רקעים: דתיים וחילונים, יהודים, ערבים, דרוזים ואחרים, עולים ממדינות שונות. משחק סביב חג צריך להיות מותאם לאוכלוסיית בית הספר ולכבד את כולם.

כמה עקרונות:

• להתמקד בצדדים התרבותיים, ההיסטוריים והטבעיים של החג, באופן שמתאים לאופי בית הספר.
• לא להניח שכל התלמידים חוגגים באותה דרך, או חוגגים בכלל.
• להזמין תלמידים לשתף איך המשפחה שלהם מציינת את המועד, אם הם רוצים.
• לשלב גם מועדים של קהילות אחרות שמיוצגות בבית הספר, כשזה מתאים.

שאלה טובה לפני כל משחק חג: ״האם כל תלמיד בכיתה ירגיש שהוא שייך למשחק הזה?״ אם התשובה לא ברורה, כדאי להתאים.

לחבר לתוכנית הלימודים

משחק חג טוב הוא לא רק קישוט. הוא צריך לתרגל משהו מהחומר. משחק סביבון יכול לתרגל שברים, משחק מסע יכול לתרגל קריאת מפה, משחק תחפושות יכול לתרגל אוצר מילים. כשמתכננים, כדאי לשאול קודם מה רוצים לתרגל, ורק אחר כך איך לעטוף את זה בנושא החג.

כדאי גם לחשוב על הקשר בין המשחק לבין הערכים שהחג מבטא. חג שעוסק בחירות יכול להוביל לשיחה על בחירה ואחריות, חג שעוסק בנתינה יכול להוביל למשחק שיתופי שבו כל קבוצה תורמת למטרה משותפת. החיבור הזה מעמיק את החוויה והופך את המשחק ליותר מחידון.

לתכנן את השנה מראש

במקום לחפש רעיון יום לפני החג, כדאי לתכנן בתחילת השנה. ישיבת צוות אחת שבה כל שכבה בוחרת שניים שלושה מועדים ומתכננת סביבם משחק, חוסכת הרבה לחץ לאורך השנה. אפשר גם להקים מאגר בית ספרי של משחקי חגים, שמתעדכן ומשתפר משנה לשנה.

צ׳קליסט למשחקי חגים

• תכננו בתחילת השנה אילו מועדים ילוו במשחקים.
• התחילו ממה שרוצים לתרגל, ורק אחר כך בחרו את עטיפת החג.
• התאימו את המשחקים לאופי ולאוכלוסיית בית הספר.
• הימנעו מהנחות לגבי האופן שבו תלמידים חוגגים.
• הזמינו תלמידים לשתף מנהגים מהבית, אם הם רוצים.
• שלבו מועדים של קהילות שונות כשזה מתאים.
• בנו מאגר בית ספרי שמתעדכן משנה לשנה.

לסיום

חגים ומועדים הם חלק מהקצב של בית הספר, ומשחקים יכולים להפוך אותם לרגעי למידה ולא רק לרגעי הפסקה. כשהמשחקים מתוכננים מראש, מחוברים לחומר ורגישים לכל התלמידים, הם מוסיפים שמחה, משמעות ותחושת שייכות. ואם תרצו לגוון עם פעילות דיגיטלית סביב המועדים, כדאי לבחון גם משחקים לימודיים מוכנים, למשל של ניק אקדמי, לצד הפעילויות שהצוות בונה בעצמו.