סבים, סבתות ובוגרים: להרחיב את מעגל הקהילה של בית הספר

כשמדברים על הקהילה של בית הספר, חושבים בדרך כלל על הורים. אבל סביב כל תלמיד יש מעגל רחב יותר: סבים וסבתות שמסיעים, מבשלים ומספרים סיפורים, ובוגרים שגדלו במסדרונות האלה ויצאו לעולם. שני המעגלים האלה הם משאב שבתי ספר רבים לא מנצלים. הם מביאים זמן, ניסיון חיים, זיכרון וחיבור, ולרוב גם רצון אמיתי לתת.

למה דווקא סבים וסבתות

במשפחות רבות, סבים וסבתות הם חלק פעיל בגידול הילדים. הם אוספים מבית הספר, עוזרים בשיעורי בית, ומכירים את הילד לעומק. לא פעם יש להם יותר זמן פנוי מאשר להורים העובדים. מעבר לכך, המפגש בין דורות מעשיר את התלמידים: הם שומעים סיפורים מתקופות אחרות, לומדים על מקצועות שנעלמו, ומפתחים כבוד לניסיון.

רעיונות לשילוב סבים וסבתות

• יום סבים וסבתות: בוקר שבו הם מוזמנים לכיתות, משתתפים בשיעור, ומציגים משהו מחייהם.
• פרויקט שורשים: תלמידים מראיינים את הסבים על הילדות שלהם, על עלייה, על המקום שבו גדלו. התוצרים מוצגים בתערוכה.
• שעת סיפור: סבים וסבתות שמגיעים פעם בתקופה לקרוא לילדים בכיתות הנמוכות.
• סדנאות מלאכה: סריגה, נגרות, בישול מסורתי, משחקי ילדות של פעם.
• מתנדבים קבועים: בספרייה, בגינה, בליווי תלמידים שזקוקים לתשומת לב.

משחקי חצר שסבא וסבתא שיחקו בילדותם יכולים להפוך להפסקה הכי עמוסה בשבוע. לפעמים הדרך הכי פשוטה לחבר דורות היא לשחק יחד.

רגישות למצבים משפחתיים

לא לכל ילד יש סבים וסבתות זמינים. חלקם גרים רחוק, חלקם חולים, חלקם נפטרו, ויש משפחות שבהן הקשר מורכב. כדאי לנסח את ההזמנה בצורה פתוחה: ״סבים, סבתות, או כל מבוגר קרוב שחשוב לכם.״ כך אף ילד לא נשאר בצד. גם בפרויקט שורשים, כדאי לאפשר לתלמידים לבחור את מי לראיין.

בוגרים: הקשר שלא נגמר בטקס הסיום

בוגרי בית הספר הם הוכחה חיה לכך שהדרך מצליחה. כשבוגר חוזר ומספר על המסלול שלו, הוא מדבר עם התלמידים בגובה העיניים, כמי שישב באותן כיתות. דרכים לשלב בוגרים:

• מפגשי השראה: בוגרים שמספרים על המקצוע, על הלימודים או על השירות שלהם.
• חונכות: בוגרים צעירים שמלווים תלמידים בתקופות מעבר.
• אירוע בוגרים: מפגש שנתי שמחזק את הקשר ומשמש גם כהזדמנות לגייס מעורבות.
• בוגרים שהפכו להורים: לא פעם הם הורים בבית הספר עצמו, עם חיבור רגשי חזק במיוחד.

לבנות מאגר ולשמור על קשר

כדי שהבוגרים יהיו זמינים, צריך לדעת איך להגיע אליהם. כמה רעיונות:

• להזמין את תלמידי השכבה המסיימת להשאיר פרטי קשר למאגר בוגרים, בהסכמה ובשמירה על פרטיות.
• לשלוח לבוגרים עדכון קצר פעם בשנה על מה שקורה בבית הספר.
• לבקש מאנשי צוות ותיקים לחבר בוגרים שהם מכירים.
• להשתמש ברשתות החברתיות כדי לאתר מחזורים קודמים.

את המאגר כדאי לנהל בזהירות ולשמור רק מידע שנמסר בהסכמה. כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות לגבי שמירת מידע אישי.

מה התלמידים מרוויחים

מעבר לחוויה, למפגשים האלה יש ערך לימודי ממשי. תלמידים שמראיינים סבתא לומדים לנסח שאלות, להקשיב, לרשום ולערוך. תלמידים שפוגשים בוגר שבחר מקצוע מסוים מתחילים לדמיין את הדרך שלהם. תלמידים שמלמדים סבא להשתמש באפליקציה מגלים שגם להם יש מה ללמד. כדאי לתכנן את הפעילויות כך שיתחברו לנושאים שנלמדים בכיתה, ולא יהיו רק אירוע חגיגי. כך המפגש בין הדורות הופך לחלק מהלמידה ולא לתוספת עליה.

היבטים מעשיים

גם סבים, סבתות ובוגרים שנכנסים לבית הספר כפופים לנהלים. כדאי להקפיד על:

• תיאום מראש עם המורה האחראי.
• היכרות עם נהלי הכניסה והבטיחות.
• עמידה בדרישות לגבי מבוגרים שפוגשים תלמידים, לפי ההנחיות העדכניות של משרד החינוך והרשות.
• הנגשת המקום לאורחים מבוגרים: מקום ישיבה, מעלית או כניסה נוחה, שירותים קרובים.

צעדים מעשיים

• קבעו אירוע אחד בשנה שמוקדש לסבים וסבתות או למבוגרים קרובים.
• שלבו פרויקט ראיונות בין דורי באחת השכבות.
• התחילו מאגר בוגרים, בהסכמה ובשמירה על פרטיות.
• הזמינו שני בוגרים בשנה למפגש השראה.
• נסחו את כל ההזמנות בצורה פתוחה ורגישה למגוון המשפחות.
• הקפידו על נהלי כניסה ובטיחות לכל אורח.
• הודו לכל משתתף, ושתפו את הקהילה במכתב להורים.

בית ספר שפותח את הדלת לכל המעגלים סביב התלמידים, הופך לבית של קהילה שלמה. ילדים שגדלים בתוך רשת כזו לומדים שהם חלק ממשהו גדול מהם, שיש להם עבר ויש להם עתיד.