תקשורת עם הורים דוברי שפות שונות: נגישות שמתחילה במילים

בבתי ספר רבים בישראל ההורים מדברים בבית ערבית, רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ושפות נוספות. חלקם קוראים עברית בקלות, חלקם מבינים בעל פה אבל מתקשים בטקסט כתוב, וחלקם עדיין בתחילת הדרך. כשבית הספר מתקשר רק בעברית מורכבת, הוא מפספס חלק מהקהילה שלו. לא מתוך כוונה, אלא מתוך הרגל. השינוי לא חייב להיות גדול, אבל הוא צריך להיות מודע.

להתחיל במיפוי

הצעד הראשון הוא לדעת אילו שפות מדוברות במשפחות. אפשר להוסיף לטופס הרישום או לשאלון תחילת השנה שאלה פשוטה: ״באיזו שפה נוח לכם לקבל מידע מבית הספר?״ ושאלה נוספת: ״האם תרצו מתורגמן בפגישות?״

המיפוי עוזר להחליט על סדרי עדיפויות. אם יש שפה שמדוברת בחלק משמעותי מהמשפחות, כדאי לתרגם אליה באופן קבוע. אם יש משפחות בודדות שמדברות שפה אחרת, אפשר למצוא פתרון אישי.

שפה פשוטה קודם לתרגום

לפני שמתרגמים, כדאי לפשט. הודעה בעברית פשוטה וברורה תגיע להרבה יותר הורים, גם לכאלה שעברית היא שפתם השנייה. כמה כללים:

• משפטים קצרים, רעיון אחד בכל משפט.
• מילים יומיומיות במקום מונחים מקצועיים או ראשי תיבות.
• המידע החשוב בהתחלה: מה, מתי, איפה, מה צריך לעשות.
• רשימות במקום פסקאות ארוכות.
• תאריכים ושעות בפורמט ברור.

אם ההודעה ברורה לתלמיד בכיתה ו׳, היא כנראה ברורה גם להורה שעברית איננה שפת האם שלו.

תרגום חכם ולא רק אוטומטי

כלי תרגום אוטומטיים השתפרו מאוד, והם יכולים לעזור. אבל הם עלולים לשבש מונחים חינוכיים או לייצר ניסוח מביך. כמה המלצות:

• להשתמש בתרגום אוטומטי כטיוטה, ולבקש מדובר השפה לעבור עליה כשמדובר בהודעות חשובות.
• להכין מראש תרגום מוקפד להודעות שחוזרות על עצמן: תחילת שנה, אסיפות, טיולים, חופשות, נהלי בטיחות.
• לבנות מאגר קטן של ניסוחים קבועים בכל שפה.
• לגייס אנשי צוות או הורים דוברי שפות שמוכנים לעזור. כדאי להכיר בתרומה שלהם ולא לראות בה מובנת מאליה.

מתורגמנים בפגישות

שיחה אישית על ילד דורשת הבנה מלאה. כשההורה לא שולט בעברית, פגישה בלי תרגום עלולה להשאיר אותו עם הבנה חלקית או שגויה. עקרונות לפגישה עם תרגום:

• להיעזר במתורגמן מבוגר, ולא בילד של המשפחה. ילד שמתרגם בשיחה על עצמו נמצא במצב לא הוגן, וגם המידע עלול להגיע מסונן.
• לדבר ישירות להורה, לא למתורגמן. להסתכל עליו ולפנות אליו.
• לדבר במשפטים קצרים ולעצור לתרגום.
• לבדוק הבנה בסוף: ״מה הדבר הכי חשוב שאתם לוקחים מהשיחה?״
• לשלוח סיכום כתוב בשפת ההורה כשאפשר.

כדאי לבדוק מול הרשות המקומית אם קיימים שירותי תרגום או גורמי קליטה שיכולים לסייע.

כבוד לתרבויות ולא רק לשפות

תקשורת רב לשונית היא גם רב תרבותית. מה שנחשב בתרבות אחת לפנייה ישירה ומכבדת, יכול להיחוות בתרבות אחרת כחוצפה, ולהפך. משפחות שונות תופסות אחרת את תפקיד המורה, את מקומם של ההורים בבית הספר, ואת הדרך הנכונה להעלות קושי. כמה דרכים לבנות רגישות:

• לשוחח עם אנשי צוות או הורים מהקהילות השונות על מנהגים ועל ציפיות.
• לשים לב ללוח החגים והמועדים של הקהילות ולהימנע מאירועים חשובים בימים רגישים.
• לחגוג את המגוון: ערב משפחות עם מאכלים, סיפורים ושירים משפות שונות.

לשלב את התלמידים

תלמידים דו לשוניים הם נכס. אפשר לשלב אותם בהכנת שלטים רב לשוניים בבית הספר, בקבלת פנים להורים חדשים, ובפרויקטים שמציגים את השפות של הכיתה. רק חשוב לזכור שוב: לא להטיל עליהם את התרגום בשיחות שנוגעות להם עצמם.

עוד דבר קטן שעושה הבדל: לברך הורים בשפתם, אפילו במילה אחת, כשהם נכנסים לבית הספר. מזכירה שלמדה לומר ״בוקר טוב״ בכמה שפות של הקהילה משדרת בדקה אחת את מה שמסמכים רבים מנסים להעביר.

צעדים מעשיים

• הוסיפו לשאלון הרישום שאלה על שפה מועדפת ועל צורך במתורגמן.
• הכינו מדריך קצר לצוות על כתיבה בשפה פשוטה.
• תרגמו מראש את ההודעות הקבועות של השנה.
• גייסו ״שגרירי שפה״ מקרב הצוות וההורים.
• קבעו כלל: בפגישות אישיות לא מתרגמים דרך הילד.
• בדקו מול הרשות אילו שירותי תרגום וקליטה זמינים.
• הוסיפו שילוט רב לשוני בכניסה ובמזכירות.
• תכננו אירוע אחד בשנה שחוגג את מגוון השפות בקהילה.

כשהורה מקבל הודעה בשפה שהוא מבין, הוא שומע מבית הספר משפט נוסף שלא נכתב: ״אתם חלק מאיתנו.״ זה בדיוק המסר שמשפחות רבות צריכות לשמוע, וזה המסר שיאפשר להן להיות שותפות אמיתיות בחינוך הילדים.