חשיבה ביקורתית ויצירתית בכיתה: מיומנויות שאפשר ללמד במפורש

כמעט כל חזון בית ספרי מזכיר חשיבה ביקורתית ויצירתית. אבל כשמסתכלים על מה שקורה בכיתות, לעתים קרובות מגלים שהתלמידים מתבקשים בעיקר לזכור ולשחזר. חשיבה לא מתפתחת מעצמה רק כי מישהו כתב אותה בחזון. היא מיומנות, וכמו כל מיומנות, צריך ללמד אותה, לתרגל אותה ולתת עליה משוב. החדשות הטובות הן שזה לא דורש מקצוע נפרד. אפשר לשלב הוראה של חשיבה בתוך השיעורים הרגילים, בכל מקצוע.

מה זה חשיבה ביקורתית ומה זה חשיבה יצירתית

חשיבה ביקורתית היא היכולת לבחון מידע וטענות בזהירות: לשאול מה המקור, להבחין בין עובדה לדעה, לזהות הנחות סמויות, לשקול ראיות ולהגיע למסקנה מבוססת.

חשיבה יצירתית היא היכולת לייצר רעיונות חדשים: לראות דברים מזוויות שונות, לחבר בין רעיונות שאין ביניהם קשר ברור, להעלות כמה פתרונות לבעיה, ולהעז לנסות משהו לא מוכר.

שתי צורות החשיבה משלימות זו את זו. כדי לפתור בעיה, צריך גם לייצר רעיונות וגם לבחור ביניהם בתבונה.

שגרות חשיבה

אחת הדרכים היעילות ללמד חשיבה היא שגרות: מבנים קצרים וקבועים שהתלמידים מכירים, ושאפשר להפעיל על כל תוכן. כמה דוגמאות:

רואה, חושב, תוהה. מציגים לתלמידים תמונה, מקור או תופעה. הם עונים על שלוש שאלות: מה אני רואה? מה אני חושב שקורה כאן? על מה אני תוהה? השגרה מלמדת להבחין בין תצפית לפרשנות.

טענה, ראיה, שאלה. לגבי נושא מסוים, התלמידים מנסחים טענה, מביאים ראיה שתומכת בה, ומעלים שאלה שעדיין פתוחה.

נקודות מבט. התלמידים בוחנים מצב מנקודת המבט של כמה דמויות או בעלי עניין. מה כל אחד רואה? מה חשוב לו? מה הוא היה אומר?

פעם חשבתי, עכשיו אני חושב. בסוף יחידה, התלמידים משלימים: "פעם חשבתי ש... ועכשיו אני חושב ש..." השגרה מראה להם איך החשיבה שלהם השתנתה.

כמה שיותר רעיונות. לבעיה פתוחה, התלמידים מעלים בתוך שלוש דקות כמה שיותר רעיונות, בלי לשפוט. רק אחר כך בוחרים ומשפרים.

טיפ: בחרו שגרה אחת או שתיים והשתמשו בהן שוב ושוב, במקצועות שונים, לאורך כמה שבועות. כשהתלמידים מכירים את השגרה, הם מפסיקים לחשוב על המבנה ומתחילים לחשוב על התוכן.

חשיבה ביקורתית בעידן של מידע

תלמידים נחשפים לכמויות עצומות של מידע, חלקו מהימן וחלקו לא. אחת המטרות החשובות של חשיבה ביקורתית היא ללמד אותם לבחון מידע. כמה שאלות שכדאי שיהפכו להרגל:

• מי כתב את זה, ולמה?
• האם זו עובדה או דעה?
• מה הראיות?
• מה חסר? מה לא נאמר?
• האם מקורות אחרים אומרים דבר דומה?

אפשר לתרגל את השאלות האלה בכל מקצוע: על כתבה בהיסטוריה, על פרסומת בשיעור חינוך, על נתונים במדעים, על טענה ברשת החברתית.

משימות שמזמינות חשיבה

מעבר לשגרות, כדאי לבנות משימות שמחייבות חשיבה. משימה טובה לחשיבה היא משימה שאין לה תשובה אחת ידועה מראש, שמחייבת לשקול כמה אפשרויות, ושבה צריך לנמק. למשל, במקום "מה היו הגורמים למלחמה?", "איזה גורם היה הכי משמעותי לדעתך, ולמה?" במקום "פתרו את התרגיל", "מצאו שתי דרכים שונות לפתור את התרגיל, והסבירו איזו יעילה יותר."

תרבות כיתתית של חשיבה

לפני שמדברים על אווירה, שווה להזכיר שגם המורים צריכים להתנסות בשגרות בעצמם. מפגש צוות שבו המורים מפעילים שגרת חשיבה על טקסט מקצועי, או על בעיה אמיתית של בית הספר, עוזר להם להבין איך היא מרגישה מבפנים ומה עלול להשתבש בכיתה.

חשיבה פורחת בכיתה שבה מותר לטעות, לשאול ולחלוק. המורה יכול לבנות תרבות כזו על ידי שאלות פתוחות, המתנה לתשובות, הכרה ברעיונות מקוריים גם כשהם לא נכונים, ועידוד תלמידים להגיב זה לזה. כדאי גם לדבר עם התלמידים במפורש על חשיבה: "שמתם לב מה עשיתם עכשיו? בחנתם את הטענה מכמה כיוונים. זו חשיבה ביקורתית."

רשימת בדיקה להוראת חשיבה

• בחרתי שגרת חשיבה אחת או שתיים
• השגרה חוזרת במקצועות שונים
• משימה פתוחה שמחייבת נימוק
• תרגול בבחינת מקורות מידע
• זמן לייצור רעיונות לפני בחירה
• אני קורא לחשיבה בשם כשהיא קורית
• הכיתה מאפשרת טעויות ומחלוקת

חשיבה ביקורתית ויצירתית הן לא מותרות. הן מה שיאפשר לתלמידים להתמודד עם עולם משתנה, להבחין בין אמת לבין הטעיה, ולהמציא פתרונות לבעיות שעוד לא קיימות. הוראה מפורשת שלהן, צעד אחר צעד, היא אחת ההשקעות החשובות ביותר שבית ספר יכול לעשות.

משחקים טובים מחייבים לא פעם בדיוק את סוגי החשיבה האלה, ולכן למידה מבוססת משחק יכולה להיות עוד דרך לתרגל אותם.