אמנות השאלה בכיתה: טכניקות שמעוררות חשיבה ולא רק הצבעה

מורה שואל שאלה. שלוש ידיים מורמות, תמיד אותן שלוש. המורה בוחר אחת, התשובה נכונה, וממשיכים. בשיעור טיפוסי זה יכול לקרות עשרות פעמים, ורוב הכיתה פשוט מחכה שמישהו אחר יענה. שאלות הן אחד הכלים החזקים ביותר שיש למורה, אבל רק כשהן נשאלות נכון. שאלה טובה, שנשאלת בדרך הנכונה, יכולה לגרום לכל הכיתה לחשוב. שאלה רגילה, בדרך הרגילה, מעסיקה רק כמה תלמידים.

סוגי שאלות: לא כל השאלות שוות

שאלות שונות מעוררות סוגים שונים של חשיבה. כדאי להכיר את ההבדלים:

• שאלות זכירה: "מתי הוקמה המדינה?" "מה הנוסחה לשטח משולש?" בודקות אם התלמיד זוכר.
• שאלות הבנה: "הסבר במילים שלך למה זה קרה." בודקות אם התלמיד הבין.
• שאלות יישום: "איך היית משתמש בזה כדי לפתור את הבעיה הזו?" בודקות אם התלמיד יכול להשתמש בידע.
• שאלות ניתוח: "מה הקשר בין שני האירועים?" "מה ההבדל בין הגישות?"
• שאלות הערכה: "איזה פתרון לדעתך עדיף, ולמה?"
• שאלות יצירה: "מה היה קורה אם...?" "איך היית מתכנן...?"

שאלות זכירה חשובות, אבל אם רוב השאלות בשיעור הן כאלה, התלמידים לא מתאמנים בחשיבה מסדר גבוה. כדאי לתכנן מראש שתיים או שלוש שאלות מעמיקות לכל שיעור.

זמן המתנה: הכלי הפשוט ביותר

אחד השינויים הקלים והמשפיעים ביותר הוא להמתין אחרי שאלה. מורים רבים מחכים שנייה או שתיים לפני שהם בוחרים תלמיד, או עונים בעצמם. בזמן הזה, רק התלמידים המהירים ביותר הספיקו לחשוב. כשהמורה מחכה כמה שניות נוספות, יותר תלמידים מספיקים לגבש תשובה, והתשובות עצמן נעשות מעמיקות יותר.

זה נשמע קל, אבל השקט בכיתה מרגיש ארוך מאוד למורה. כדאי לספור בלב, ולהגיד לתלמידים במפורש: "אני רוצה שכולם יחשבו לפני שמישהו עונה. אני אחכה."

טיפ: יש גם זמן המתנה שני, אחרי שתלמיד ענה. במקום להגיב מיד, חכו עוד רגע. לעתים קרובות התלמיד ימשיך ויוסיף משהו, או שתלמיד אחר יגיב לדבריו.

להפסיק עם "ידיים למעלה"

כשרק מי שמצביע עונה, רוב התלמידים יכולים לבחור לא להשתתף. כמה חלופות שמערבות את כולם:

• שאלה לכולם, תשובה מאחד: המורה שואל, נותן זמן לחשוב, ואז בוחר תלמיד באקראי, למשל עם מקלות ארטיק שעליהם שמות התלמידים. כולם צריכים להיות מוכנים.
• חשוב, התייעץ, שתף: כל תלמיד חושב לבד, מדבר עם בן זוג, ורק אז משתפים את הכיתה.
• תשובות על לוחות: כל תלמיד כותב תשובה על לוח מחיק ומרים אותו.
• הצבעה: לשאלות עם כמה אפשרויות, כולם מצביעים בבת אחת, ואז דנים בהבדלים.

חשוב שבחירה אקראית לא תהפוך לאיום. אם תלמיד לא יודע, אפשר לאפשר לו "להתייעץ עם חבר" או לחזור אליו בעוד דקה.

להעמיק את התשובה

תשובה ראשונה היא לעתים קרובות רק התחלה. במקום לעבור הלאה אחרי תשובה נכונה, אפשר להעמיק:

• "למה אתה חושב כך?"
• "איך הגעת לזה?"
• "מי מסכים? מי חושב אחרת?"
• "תוכל לתת דוגמה?"
• "מה היה קורה אם...?"

שאלות המשך כאלה מלמדות תלמידים לנמק, ומראות להם שהמורה מתעניין בחשיבה שלהם ולא רק בתשובה הנכונה. גם כשהתשובה שגויה, שאלת "איך הגעת לזה?" יכולה לגלות איפה בדיוק הבלבול.

לתרגל כצוות

שינוי בדרך שבה שואלים שאלות הוא שינוי בהרגלים, ולכן הוא דורש תרגול. רעיון לישיבת צוות: כל מורה מביא מערך שיעור, ובזוגות הם עוברים על השאלות שתוכננו. כמה מהן שאלות זכירה? איפה אפשר להוסיף שאלה מעמיקה? אפשר גם לבקש ממורים להקליט שיעור, באישור, ולספור כמה זמן המתנה הם נותנים בפועל. ההפתעה לרוב גדולה.

רשימת בדיקה לשאילת שאלות

• תכננתי מראש שתיים או שלוש שאלות מעמיקות
• השאלות כוללות סוגים שונים של חשיבה
• אני מחכה כמה שניות אחרי כל שאלה
• אני משתמש בשיטה שמערבת את כל הכיתה
• אני שואל שאלות המשך אחרי תשובות
• אני מתייחס לתשובות שגויות כהזדמנות
• תלמידים מגיבים זה לזה, לא רק למורה

שאלה טובה היא הזמנה לחשוב. מורים שלומדים לשאול טוב יותר מגלים שהכיתה שלהם משתנה: יותר תלמידים משתתפים, הדיונים עמוקים יותר, והתלמידים מתחילים לשאול שאלות בעצמם. וזה אולי הסימן הכי טוב לכך שהם לומדים.