גם המורים רוצים לשחק: משחק בישיבות צוות ובפיתוח מקצועי

ישיבת צוות בשעה ארבע אחר הצהריים, אחרי יום לימודים מלא. מורים עייפים, חלקם בודקים מבחנים מתחת לשולחן, חלקם מחכים שזה ייגמר. מוכר? אם בית הספר רוצה שמורים יכניסו משחק לכיתות, אחת הדרכים הטובות ביותר היא להכניס משחק לחדר המורים. מורים שחוו בעצמם את ההבדל בין הרצאה לבין פעילות משחקית מבינים מבפנים למה זה עובד, וגם מגיעים לישיבות קצת יותר בחשק.

למה זה עובד עם מבוגרים

העקרונות שהופכים משחק לאפקטיבי עם ילדים עובדים גם עם מבוגרים: אתגר, שיתוף פעולה, משוב מיידי ותחושת התקדמות. מורים, כמו תלמידים, לומדים טוב יותר כשהם פעילים, כשהם משתפים פעולה עם עמיתים וכשיש להם סיבה להתאמץ.

ויש יתרון נוסף: משחק בישיבת צוות הוא הדגמה חיה. במקום להסביר למורים איך מפעילים משחק בכיתה, נותנים להם לחוות משחק כמשתתפים. אחר כך הם יכולים לנתח את מה שקרה מנקודת מבט של מורה: מה עבד, מה היה מבלבל, מה הייתי משנה לכיתה שלי.

רעיונות לפתיחת ישיבה

הדקות הראשונות של ישיבה קובעות את האווירה. במקום לפתוח בהודעות, אפשר לפתוח בפעילות קצרה:

• שתי אמיתות ושקר: כל מורה מספר שלושה דברים על השבוע שלו בכיתה, אחד מהם לא נכון. מחזק היכרות ומשחרר.
• חידון בית הספר: שאלות על בית הספר, על התלמידים או על אירועים מהשנה. מתאים במיוחד לתחילת שנה, כשיש מורים חדשים.
• אתגר שתי דקות: בעיה קטנה שקבוצות צריכות לפתור במהירות, למשל לתכנן פתרון לבעיה לוגיסטית אמיתית בבית הספר.

פעילות פתיחה של חמש דקות לא גוזלת זמן מהישיבה. היא מכינה את המשתתפים להיות נוכחים.

משחק כדרך לדון בנושאים

משחק יכול לשמש גם לדיון בנושאים עצמם. כמה דוגמאות:

משחק תרחישים: קבוצות מקבלות כרטיסים עם מצבים מהכיתה, כמו תלמיד שמסרב לעבוד או הורה שמתלונן, וצריכות להציע תגובה. אחר כך משווים בין הקבוצות.

סידור עדיפויות: כל קבוצה מקבלת רשימת יוזמות או משימות ועליה לסדר אותן לפי חשיבות, ולהסביר. מצוין לדיונים על תוכנית עבודה.

קיר רעיונות בזמן מוגבל: כל מורה כותב על פתקים כמה שיותר רעיונות לפתרון בעיה, בשלוש דקות. אחר כך מקבצים ומצביעים.

הפורמטים האלה מעודדים השתתפות של כולם, כולל מורים שבדרך כלל שותקים בדיון פתוח.

ישיבה שבה כל מורה דיבר לפחות פעם אחת היא ישיבה שבה כולם מרגישים שותפים. משחק הוא אחת הדרכים הפשוטות להגיע לשם.

בהשתלמויות וביום פיתוח מקצועי

ימי פיתוח מקצועי הם הזדמנות להעמיק. אפשר להקדיש יום שלם או חצי יום להתנסות בלמידה מבוססת משחק: מורים משחקים בכמה משחקים שונים, מנתחים אותם, ואז בונים בעצמם משחק לכיתה שלהם. בסוף היום כל מורה יוצא עם משחק מוכן.

אפשר גם לבנות את ההשתלמות עצמה כמשחק. למשל, מסלול עם תחנות שבכל אחת מהן לומדים עיקרון אחר, וכל תחנה מסתיימת באתגר קטן.

לתת לצוות להוביל

אחרי כמה ישיבות שבהן ההנהלה מובילה את הפעילות, כדאי להעביר את השרביט. בכל ישיבה מורה אחר או צוות מקצועי אחר מכין את פעילות הפתיחה. זה מחלק את העומס, נותן במה למורים שונים, ומאפשר לכולם להתנסות בתפקיד המנחה. מורים שהכינו משחק לעמיתים שלהם יגיעו לכיתה עם יותר ביטחון, כי כבר עשו את זה מול קהל קשוח במיוחד.

לשמור על כבוד ורגישות

לא כל המורים מרגישים בנוח עם פעילויות משחקיות. יש מי שמרגישים שזה ילדותי, יש מי שמתביישים, ויש מי שפשוט עייפים. כדאי לכבד את זה. להציג את המשחק כבחירה ולא ככפייה, לא להעמיד אף אחד במצב מביך, ולהסביר את המטרה מראש.

כדאי גם להתאים את סוג המשחק לאווירה. בישיבה שבה צריך לדון בנושא כבד, משחק קליל לא מתאים. בישיבה שגרתית בסוף שבוע עמוס, דווקא משהו קליל יכול לעזור.

צ׳קליסט למשחק בעבודת הצוות

• פתחו ישיבות בפעילות קצרה של חמש דקות.
• השתמשו במשחקי תרחישים ובסידור עדיפויות לדיונים.
• ודאו שכל מורה משתתף, כולל השקטים.
• אחרי כל משחק, הקדישו דקה לניתוח מנקודת מבט של מורה.
• הקדישו יום פיתוח מקצועי להתנסות ולבניית משחקים.
• הציגו את המשחק כבחירה ולא ככפייה.
• התאימו את סוג המשחק לנושא ולאווירה.

לסיום

מורים שמשחקים יחד לומדים יחד, וגם נהנים יותר מהזמן המשותף. כשההנהלה מכניסה משחק לחדר המורים, היא עושה שני דברים בבת אחת: משפרת את ישיבות הצוות, ומדגימה את מה שהיא מקווה לראות בכיתות. ולפעמים, דקת צחוק משותפת בתחילת ישיבה היא בדיוק מה שהצוות צריך.