לומר ״לא״ בתפקיד הניהול: תעדוף שמגן על מה שחשוב באמת

בכל שבוע מגיעות לשולחן של מנהל או מנהלת בית ספר הצעות חדשות. תוכנית העשרה מגוף חיצוני, פרויקט קהילתי שהורה מציע, תחרות ארצית, יוזמה של מורה נלהבת, בקשה מהרשות להשתתף באירוע. רובן טובות. רובן אפילו חשובות. והבעיה היא בדיוק בזה: כשהכל טוב, קשה לומר לא. אבל בית ספר שאומר כן לכל דבר מגלה בסוף השנה שהצוות מותש, והמטרות המרכזיות לא התקדמו.

המחיר של ״כן״

כל ״כן״ גוזל משאבים: זמן של מורים, שעות הוראה, תשומת לב של ההנהלה, אנרגיה של תלמידים. גם כשתוכנית מגיעה ״בחינם״, יש לה מחיר. מישהו צריך לתאם, מישהו צריך ללוות, ושיעורים אחרים יידחו.

מעבר לזה, ריבוי יוזמות פוגע במיקוד. צוות שעובד במקביל על שבעה פרויקטים מתקשה להעמיק באף אחד מהם. ותלמידים שעוברים מפעילות לפעילות לא תמיד מבינים מה הקשר ביניהן.

מסננת לפני החלטה

כדי לא להחליט כל פעם מחדש מתוך תחושת בטן, כדאי לבנות מסננת קבועה. כמה שאלות שעוזרות:

1. האם זה מקדם אחת מהמטרות המרכזיות של בית הספר השנה? אם לא, נדרשת סיבה טובה מאוד.
2. מה זה דורש מהצוות, ובאיזו תקופה? יוזמה שנופלת על תקופת מבחנים או סוף מחצית יקרה במיוחד.
3. ממה נצטרך לוותר כדי לפנות לזה מקום? אם התשובה היא ״משום דבר״, כנראה שלא חשבנו מספיק.
4. מי יוביל את זה, והאם יש לו פנאי?
5. מה יקרה אם נגיד לא? לפעמים התשובה היא ״כלום״, וזו תשובה חשובה.

אפשר לשתף את המסננת עם צוות ההנהלה ולהחיל אותה במשותף. כך גם ההחלטות שקופות יותר, וגם האחריות עליהן משותפת.

איך לומר לא בכבוד

סירוב לא חייב להיות קר או פוגע. הנה כמה דרכים לנסח אותו:

לגוף חיצוני: ״תודה רבה על ההצעה, היא נשמעת מעניינת. השנה אנחנו מתמקדים בשני תחומים מרכזיים, ואין לנו כרגע את הפנאי לקחת עוד תוכנית. נשמח לשמור על קשר לקראת השנה הבאה.״

למורה עם יוזמה: ״אני מאוד מעריך את הרעיון ואת ההתלהבות. אני לא רוצה שזה ייעשה על חשבון הדברים שכבר לקחת על עצמך. בוא נחשוב יחד אם אפשר לשלב את זה בתוך מה שכבר קיים, או לתכנן את זה לתקופה אחרת.״

להורה: ״תודה שאתה חושב על בית הספר. כרגע אנחנו לא יכולים לקחת את זה על עצמנו, אבל אשמח אם תעביר את הרעיון לנציגות ההורים, אולי זה מתאים למסגרת שלהם.״

בכל אחד מהניסוחים יש הכרה בערך של ההצעה, הסבר קצר, ולפעמים גם פתח עתידי.

טיפ: ״לא עכשיו״ הוא לפעמים התשובה הנכונה. החזיקו רשימה של רעיונות טובים שנדחו, וחזרו אליה בזמן תכנון השנה הבאה. כך אף רעיון טוב לא הולך לאיבוד.

לומר לא גם לעצמכם

לא רק פניות מבחוץ מצריכות סינון. גם מנהלים עצמם מגיעים עם רעיונות רבים, ולפעמים הם הגורם העיקרי לעומס על הצוות. כדאי להפעיל את אותה מסננת גם על יוזמות שלכם. שאלה טובה לשאול לפני שמציגים רעיון חדש לצוות: ״מה אני מוכן להוריד מהשולחן כדי לפנות לזה מקום?״

שווה גם לבחון מדי פעם את מה שכבר קיים. בתי ספר נוטים לצבור תוכניות ואירועים, וכמעט אף פעם לא מורידים דבר. פעם בשנה, כדאי לעבור על כל היוזמות הפעילות ולשאול על כל אחת: אם היא לא הייתה קיימת היום, האם היינו מתחילים אותה? כשהתשובה שלילית, אולי הגיע הזמן לסיים אותה בכבוד, ולפנות מקום לדבר חדש.

להגיד כן באמת

הצד השני של לומר לא הוא לומר כן באמת, למה שנבחר. כשהצוות יודע שההנהלה מסננת, הוא גם מבין שמה שנבחר חשוב. אז אפשר להשקיע בו ברצינות: להקצות זמן, לתת ליווי, ולחגוג הצלחות. מיקוד לא מצמצם את בית הספר, הוא מעמיק אותו.

רשימת צעדים

• כתבו את שתיים או שלוש המטרות המרכזיות של השנה.
• בנו מסננת של חמש שאלות ושתפו אותה עם צוות ההנהלה.
• הכינו שלושה נוסחי סירוב מנומסים.
• פתחו רשימת ״רעיונות לשנה הבאה״.
• עברו על היוזמות הקיימות ושאלו מה אפשר לסיים או להקטין.
• הפעילו את המסננת גם על הרעיונות שלכם.

לסיום

היכולת לומר לא היא אחת המיומנויות החשובות והקשות של מנהיגות. היא דורשת אומץ, כי יש בה סיכון לאכזב. אבל היא גם מעשה של אחריות, כלפי הצוות, כלפי התלמידים וכלפי המטרות שבחרתם. כל ״לא״ שנאמר בכבוד מפנה מקום ל״כן״ שבאמת משנה.